חובת מעסיק להבטיח תנאי מגורים הולמים לעובדים זרים 

בס"ד

מצאנו לנכון להגיש לגולשים חומר רלבנטי לאור אכיפה מוגברת של משרד התמ"ת בכל הנוגע לעבירות על חוק עובדים זרים ובדגש על העסקה בתנאים של הזנחה.

הוראות חוק עובדים זרים והתקנות

הוראות החוק הרלבנטיות הינן סעיף 1ה לחוק עובדים זרים ותקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש"ס – 2000. התקנות, מעמידות רשימה של תנאים נוקשים בדבר חובת המעסיק לדאוג לתנאי מחיה הולמים עבור העובדים זרים המועסקים אצלו. החל מהגדרתו של מבנה המגורים ככזה שמשמש למגורי אדם וכלה ברשימה מפורטת ומדוקדקת.

סיכון שבאי הבטחת תנאי מחייה הולמים

משרד עו"ד שושני נתקל לא אחת בשימושים שונים ו"יצירתיים" של מעסיקים כדי לחסוך בעלויות הוצאות המחיה, החל מהסבת סככות ולולים, מכולות ומחסנים למגורי אדם וכלה בצריפים רעועים. כל אלה- לא יעמדו במבחן הפסיקה, ומעסיק המעמיד  מתחמים אלו למגורי עובדיו נתקל כבר בסעיף ההגדרות בעבירה על חוק פלילי אשר, כפי שנכתב במאמרים קודמים של משרדנו מטיל אחריות כבדה הן על המעסיק והן על נושאי משרה בתאגיד המעסיק. כל האמור לעיל הוזכר עוד בטרם כניסה להוראות התקנות הנוקשות המדברות בין היתר גם על חובת הקמת מטבח במבנה המגורים, זרימת מים חמים, מיטות וכלי מיטה נפרדים לכל עובד, ארונות אישיים, מגבלה של מספר עובדים בחדר, חובת אספקת אמצעי לכיבוס ועוד רבו תנאי התקנות.

 כעורכי דין בתחום העובדים הזרים, אין לנו אלא להטמיע במפעל המעסיק עקרונות עבודה נכונים למילוי כל תנאי הבטחת המגורים ההולמים, לצד יתר החובות המוטלות על מעסיק(כגון חתימה על הסכם בשפת העובד, ניהול פנקסים, ביטוח רפואי, הפרשת פנסיה ופיצויים ועוד)

אכיפה מוגברת של משרד התמ"ת

מדיניות משרד התמ"ת כפי שהוכרזה על ידו לאכיפה מוגברת כנגד מעסיקים, יחד עם שיתוף פעולה מלא של בתי הדין בענישה מכבידה על העוברים על הוראות החוק והתקנות, כולם מצביעים על שיקול אחד ויחיד שצריך לעמוד לנגד עיני המעסיק: אם לא יוכל המעסיק להבטיח תנאים הוגנים לעובדיו רב הסיכון על התועלת וראוי לו לבחון את כדאיות ההעסקה.

נזכיר כי מעסיק שאינו מקיים את הוראות החוק, מלבד זאת שחשוף הוא לשלילת כל היתרי ההעסקה אשר בידיו, הרי שחשוף הוא לקנסות מנהליים כבדים ולהגשת כתב אישום פלילי, על כל המשמעויות הכרוכות בכך.

נטל ההוכחה הרובץ על הרשות להרשעת נאשם

נזכור כי ככלל, הוראות חוק עובדים זרים הינן הוראות פליליות. נטל ההוכחה המוטל על המדינה להוכחת אישומי הנאשם הינו נטל קל  עד מאוד. ככל עבירה פלילית, על המדינה להוכיח קיום היסוד העובדתי של העבירה, במקרה שלנו אי הבטחת תנאי מגורים הולמים. וכן יש להוכיח קיומו של יסוד נפשי, דהיינו ידיעת העבירה על ידי הנאשם. אלא שעבירות חוק עובדים זרים והתקנות שנחקקו מכחו אינן דורשות כוונה ממשית לביצוע העבירה. די בכך שהנסיבות של הזנחת תנאי מחיית העובד היו צריכות להיות לנגד עיני המעסיק כדי להרשיעו. במילים אחרות- לא צריך להוכיח שהמעסיק ידע על הזנחה, די בכך שסכום השכירות המשולם על ידו יכול היה להצביע על תנאי מחייה ירודדים, כדי לחייבו.

*האמור לעיל איננו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויש להיעזר בכל מקרה בגורמים רלוונטיים.